מה המשותף לסוזן ב’ אנתוני והאחיות פוקס?

שוכנת ביערות העתיקים המקיפים את אגם קאסדאגה במזרח ניו יורק, הקהילה של לילי דייל יושבת ככוח מבשר לרוחניות העולם. לפעמים מכונה לילי דייל “העיר שמדברת עם המתים”, לילי דייל נחשבת בעיני רבים למקום המרכזי של התנועה הספיריטואליסטית. למרות שהמקום המרתק הזה מושך אליו אלפי מבקרים ועוקבים מסורים מדי שנה, הוא נותר בגדר תעלומה לרוב האנשים. יש הרבה שאלות על ההיסטוריה של המקום ומה המשמעות של האנשים שהקימו אותו. מה זה המקום הזה בדיוק? מה היה לאחיות פוקס לעשות עם זה? כיצד הייתה מעורבת מנהיגה פוליטית בולטת כמו סוזן ב. אנתוני? המשך לקרוא כדי למצוא את התשובות וליצור את הקשר בין הקהילה הרוחנית הזו לבין קבוצה לא סבירה של שלושה מדיומים צעירים ונציג זכויות נשים בוטה אחת.

מה זה לילי דייל? לילי דייל אינה עיר או עיר; אלא, זוהי קהילה קטנה המשמשת מקום התכנסות ומרכז חינוכי עבור המתעניינים בתנועה הספיריטואליסטית. במשך 130 השנים האחרונות, זה היה מקום של צמיחה רוחנית עבור עוקבים ברחבי העולם שמתכנסים כדי ללמוד יותר על דתם, לדון ברעיונות ומושגים חדשים, ולקדם את ההתקדמות הרוחנית שלהם בזמן שהם ממשיכים במסע החיים. לילי דייל, שנוסדה בשנת 1879 על ידי ספיריטואליסטים מקומיים (למרות שהשטח שימש לאותה מטרה כבר שנים רבות), שימשה מקום בו האנשים יכלו לדון בגלוי באמונותיהם לגבי עולם הרוח והחיים לאחר המוות. בתקופה שבה לא-נוצרים היו לעתים קרובות פרות חברתיות, חסידי הספיריטואליזם היו צריכים מקום שבו יוכלו לקיים את דתם ללא שיפוט. מערכת האמונות שלהם הייתה (ועודנה) מבוססת על הרעיונות שהמוות הוא רק הסוף של הגוף הפיזי, ושהרוח ממשיכה הלאה במישורי קיום אחרים. רוחות המתים יכולות לתקשר עם אנשים חיים ומסוגלות לספק מידע רב ערך על אלוהים ועולם הרוחות.

איך האחיות פוקס השתתפו? האחיות פוקס מכונות בדרך כלל כמייסדות הספיריטואליזם. הנשים הללו היו רק נערות צעירות בשנת 1848 כאשר הן טענו שהן מקבלות מסרים מעולם הרוח. לאחר ששמעו קולות דפיקה מוזרים שהגיעו מתוך ביתם, הם הבינו שמשהו, או מישהו, מנסה לתקשר איתם. הם חיברו קוד שבו ישאלו שאלות, וה”דבר” היה מגיב באמצעות סדרה של דפיקות. בכך נודע להם שהם מתקשרים עם קורבן רצח שנקבר במרתף ביתם. השמועה על הקשר המסתורי התפשטה במהירות, ומאמינים וספקנים כאחד הגיעו בהמוניהם כדי לראות בעצמם. הבנות זכו במהירות לתהילה, בסופו של דבר נסעו לניו יורק ולחלקים אחרים במדינה, שם שימשו מדיומים בין החיים למתים. כל תשומת הלב הזו הביאה לתנועה חדשה ופופולרית – ספיריטואליזם – שהתמקדה בתקשורת והבנה רוחנית. בנות פוקס מילאו תפקיד חיוני בהקמת מערכת האמונות החדשה הזו, והן עדיין זוכות עד היום לזכותן על חלקן בהקמתה.

ומה עם סוזן ב. אנתוני? סוזן ב. אנתוני ידועה בעיקר כמשתתפת פעילה בתנועת ימין הנשים, במיוחד בכל הנוגע לזכויות הבחירה לנשים. לאנתוני נולדה למשפחת קוויקרים בשנת 1820, הייתה לאנתוני ילדות מוגבלת במקצת, למרות שמשפחתה הייתה חלק מקבוצה “ליברלית” של קוויקרים. היא התוודעה לאי השוויון בין גברים לנשים בגיל צעיר, והיא נאבקה למען שכר שווה כמורה צעירה בניו יורק. ככל שהעניין שלה בזכויות נשים גדל, היא בילתה זמן רב בטיולים במדינה והרצתה על שוויון לנשים, לעתים קרובות עם עמיתה לסניגוריה אליזבת קיידי סטנטון. לאחר שפגשה את סטנטון ב-1831, בילתה אנתוני חלק ניכר מזמנה במזרח ניו יורק, ליד רוצ’סטר. שכנותיה ומכריה היו מורכבים מרפורמטורים פוליטיים כמוה ו”מנודים חברתיים” אחרים, כולל פרדריק דאגלס, פעילי ביטול רדיקליים, מארגני כנסים לזכויות נשים, וכן, ספיריטואליסטים שהתחילו להתקבץ במה שעתיד להיות לילי דייל ובסביבתו. בתקופה זו היא גם הפרידה את עצמה עוד יותר מדת ילדותה ומהנצרות בכלל. היא מצאה שמערכת האמונות הנוצרית באותה תקופה מדכאת נשים, והיא חיפשה משהו שיכבד נשים כשוות ערך לגברים. אנתוני גילתה את הספיריטואליזם, ולמרות שמעולם לא הייתה חברה רשמית, היא הכירה בו כאחד הארגונים הדתיים הנדירים שלא הכפיפו נשים. היא נתנה מספר הרצאות בלילי דייל, ומאוחר יותר בספר ששיתפה בו פעולה עם סטנטון כתבה, “הכת הדתית היחידה בעולם… שהכירה בשוויון של נשים היא הרוחניות.”

Leave a comment