נודד אפל בחיפוש הספד חינם

אני חושב שלפעמים אני אגלה אותי

נודד אפל

בחיפוש הספד חינם.

אני אגלה שעברתי כאן

ומצאתי אחרת עכשיו.

ציורים של עקרבים

וציורי קוצר קודרים

אמנות מלאכים גותית?

שכחתי לרשום את השמות שלהם.

אני חושב שזה בגלל שהם שרו

כה כהה.

ניאון בלו ישן כאן

חששתי שהיא תעשה זאת.

נמאס לה מכל הרעשים האלה.

נמאס לה מכל הצעקות

שעשה הרס במוחה.

מוקרן בצורה לא הולמת

מעבר לחומות החצות האלה

לילי שמעה אותה

לתת להם לצאת.

לילי ואני

בחושך מחזיק ידיים.

וישמע את הזכרונות האלה

לָנֶצַח.

מלאך המוות

מלאך המוות

על הקירות שלי

ובמיטתי

מאוחר בלילה

אני שומע אותך נושם.

חיפושי הספד מצאו את השם שלי?

הכתמת את ליבי

גרם לי לנצח לדעת עצב

למרות סימני עידוד

מלאכים זעירים לא ינוחו כאן בקלות.

לא בשבילי ולא בשביל לילי

למרות מחאותיה הלבושות היטב.

זה בעצב

צבוע בחרטה

אני שומע אותה

ובכל זאת לילי היקרה

מלאך זעיר

לנצח יצביע לעבר כוכבים.

באור אני רואה אותה

עדיין מלא תקווה.

תמיד יש לי.

ועדיין..

גניחות מגיעות מהארון עדיין.

אני רוצה לגרור אותם החוצה

לעטוף אותם בשמיכה

לחנוק את הצורך שלהם בי

לקשור אותם לצד השני

של מקום שאני לא מוצא שוב.

אני רוצה להיות קר

להפוך למילה מיומנת.

לילי לא תדבר איתה על זה

היא לא תזכור את זה בכל מקרה

לא סיפור כנה שהיא תזכור.

מושלם לא להודות בו.

מי יכול?

אעצור את כל השדות המזוהמים האלה.

בלי חינניות

ללא ורדים נטועים בזהירות

בלי בריכות קטנות שהלוואי שיכולתי לתחזק

שיאהב אותי בחזרה

ולהעניק נחמה לילדה קטנה.

בזמנים של חולשה

כן, אני חושב שלפעמים אני אגלה אותי

נודד אפל

בחיפוש הספד חינם.

אני אגלה שעברתי כאן

ומצאתי אחרת עכשיו

ובכל זאת אני יודע עוד דבר אחד

סודות משותפים

תמיד אמצא שלווה בזרועותיה של לילי.

Leave a comment